top of page
תמונת הסופר/תZiv Shefer

האקדח של אבא

אבא שלי היה ילד שגדל בגטו. פעם, כשהלכנו יחד בשבת בבוקר בשדות הקיבוץ לירות בבקבוקים ופחיות, שאלתי אותו למה הוא צריך אקדח בבית.


"אחרי מה שראיתי ועברתי במלחמה אני רוצה להיות מסוגל תמיד להגן על עצמי ועל משפחתי", אמר לי.


השיחה הזו הבליחה לרגע כשמצאתי את עצמי בערב חורפי קר וגשום, במבוא לקרב MMA, באמצע רחוב ראשי בת"א, עם האגרופים בגובה הסנטר, מוכן להדוף את ההסתערות הבאה.


ההתקפה הגיעה משום מקום רגע לפני כן; בדיוק סיימתי שיחה עם לקוח ובחור גדול מאוד התנפל עלי כשעמדתי לעלות על האופנוע שלי, ורק תנועת ראש אינסטינקטיבית (שלי) וטכניקה לקויה (שלו) גרמה להחטיא את האגרוף.


הגשם התחזק, ועם המעיל המגושם והחם שלבשתי, הנעליים המשרדיות והקסדה ביד, לא הייתי במוד הנכון לפייט שנחת עלי משומקום וללא תמריץ כספי ראוי, מול מתמודד זועם במשקל כבד שמדיף ריח חריף של אלכוהול ותחושת נקם.


למראה עמידת הקרב המרשימה שלי הוא נעצר לרגע, מה שנתן לי את האפשרות לנסות ולברר מה הוא סלע המחלוקת בינינו, וכיצד הצלחנו לפתח בינינו איבה כזו בזמן קצר כל כך.


"שמעתי אותך קודם בטלפון. אתה עורך דין, נכון? אתה ייצגת את גרושתי."


נשמתי לרווחה. "טעות בזיהוי" עניתי. "אני אכן עורך דין, אבל אני לא מייצג בתיקי גירושין ואותך אני לא מכיר, אז בוא תירגע כי זה לא יגמר טוב"."


הוא חשב על זה רגע וניסה לחדד את מבטו מבעד לטיפות הכבדות. "אני די בטוח שזה אתה. אני זוכר שלנבלה של גרושתי היה אופנוע כבד וקסדה שחורה", אמר וצעד קדימה כשהוא משגר ג'אב קדמי איטי מספיק כדי שאוכל להרים בזמן את הקסדה, שפגשה בידו הכבדה בקול פצפוץ גדול.


זה כאב והוא נאנק, לופטת את האגרוף ביד השנייה ומקלל במרץ.


"שמע", אמרתי לו, "אם נלך מכות זה יגמר לא טוב בשבילך משתי סיבות; (א) יש לי חגורה שחורה בקרטה (ב) אני אגיש נגדך תלונה על תקיפה ואתבע אותך על כל נזק שתגרום לי. וזה יכאב לך הרבה יותר מהמכות שתחטוף."


הרגשתי ששילוב הטיעונים הוציא אותו לרגע משיווי משקל ו/או עשה עליו רושם גדול ו/או שסתם כאבה לו היד והיה לו קר, והוא חכך בדעתו מספר שניות לפני שפלט משהו גלובאלי בנוגע לציבור עורכי הדין (על רוב הדברים לא חלקתי), הסתובב ונעלם בחושך.


חשבתי לאחרונה על הבחירות שעשיתי בחיי, ועל השפעתה של השיחה ההיא עם אבא.


את האקדח, אגב, אני שומר בכספת ביתי כבר שנים רבות מאז שאבא הלך לעולמו, מזכרת גם ממנו וגם מעקרון ההגנה העצמית שכה חשוב היה לו להנחיל.


0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

Comments


bottom of page