השופט

עדכנתי את הלקוחה והעד האמריקאים בסאגת החלפת השופט, כשנפגשנו במשרדי להכנות אחרונות יום לפי הדיון.

- You fired the judge?!"

בהו בי השניים בהבעת חוסר אמון מהולה בהערצה.

אומר להגנתי כי זה היה שופט עייף משועמם וחפפן, שהתעמר בצד שלנו ואישר עשרות דחיות ועיכובים כבר למעלה מארבע שנים. אנוכי, כמו גם מיי הפי קליינט, לא הזלנו דמעה על הדחיפה הקטנה שנתתי לו החוצה.

שלושה ימים קודם לכן, במשרדי, קראתי בפעם השלישית ברציפות את החלטתו המדהימה של השופט, לבטל את דיון ההוכחות אליו הגיעו במיוחד השנים מארה"ב, ולדחותו במספר שבועות.

ההחלטה התקבלה בפקס במשרדי ביום חמישי בערב, ודיון ההוכחות נקבע ליום ב' בבוקר. "השופט הזה כבר ממש עולה לי על העצבים" חשבתי לעצמי בתסכול.

הסיפור הזה מאוד מרגיז, במיוחד מכיוון שכבודו דחה את הבקשה שלי להעיד את הלקוחה והעד ב'וידאו קונפרנס'. הוא קבע שעליו להתרשם מעדותם בעצמו, ואז, כשהם כבר בארץ, ביטל את הדיון למרות שקיבל ממני תזכורת לפני שבוע כי השניים מגיעים ארצה במיוחד.

אפילו צירפתי מבעוד מועד צילום של כרטיסי הטיסה שלהם, כדי שלא יעז לחשוב על ביטולים.

אך כמו שאומרים, 'האדם מתכנן תוכניות והשופט צוחק'.

ניצבו בפני שתי ברירות קשות: (א) לבלוע את הגלולה המרה ולהודיע לאמריקאים, שנחתו אחרי 11 שעות באוויר ועושים דרכם למלון בת"א, שמסעם היה לשווא (ב) לצאת בזמן הדחוק שנותר למלחמת חורמה בהחלטת השופט, במגמה לקיים דיון ויהי מה.

התברר שלפעמים כשהברירות קשות הבחירה דווקא קלה.

קולגות רבים גורסים בקשר ליחסי עו"ד-שופט, שעדיף לא לעצבן את האיש עם הפטיש - כדי לא להקים עליך את חרון-אפו. אני, חרון לא מעניין אותי; עד לשעה 20:00 בחמישי בערב כבר הגשתי במייל תלונה מנומקת עם אסמכתאות לנציב תלונות הציבור על שופטים.

לקחתי בחשבון כי אני פותח חזית, שכן השופט יידע על התלונה ויתבקש להגיב. אף אחד לא אוהב תלונות. אם היא תידחה אני צפוי לזובור מתמשך. מצד שני, כמילות השיר של ליאונרד כהן:

There is a crack in everything. That's how the light gets in"".

והאור אכן חדר; ביום ראשון בצהריים כבר קיבלתי את החלטת נציב התלונות, מנומקת ומפורטת ונמתחת על 3 וחצי עמודים. על מנת שלא לפגוע בכבודו של כבודו, אביא כאן רק את סופה:

בהמשך היום התבשרתי כי קבוצת השופטים ביצעה חילוף; גיבור הסיפור ירד לספסל, ושופטת חדשה מונתה לנהל את התיק, ושמעה למחרת את עדויות האמריקאים, ששבו ל - USA מלאי מחמאות על יעילות מערכת המשפט הישראלית.

בתחילת הדיון, כשהתיישבה החדשה בכיסאה, נפגשו מבטינו. אם היה זה מבט של הערכה או של כעס-סולידרי, לא אדע לעולם.

אבל דחיות בתיק הזה כבר לא היו.

נכתב על ידי זיו שפר, עורך דין ונוטריון